<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא</h1>
<h2>דף עו.</h2>
גרס' בכיצד צולין ובפ' כל הבשר [חולין קי"ב ע"א] ההוא בר גוזל דנפל לכדא דכמכא שרייה רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא אמר רבא מאן חכים למשרא כי הא מילתא אי לאו רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא קסבר כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח שאין נאכל מחמת מילחו שמלוח הרבה עד שמקדיח טעמו מחמת מלחו קצת ואינו ראוי לאכול אלא א"כ היה מדיחו והאי אינו נאכל לא לגמרי שאין שום אדם יכול לאוכלו אלא כיון שנתקלקל טעמו אינו נאכל מחמת מלחו קרו ליה ואסור כך פירש"י, והכותח הזה הוא המלוח ולא הגוזל וכן פירש"י בכל הבשר וז"ל ואעפ"י שהכותח מליח דאינו נאכל מחמת מלחו אפילו [הכי] שריא רב חננא. ושם פי' אינו נאכל מחמת מלחו אינו נוח לאכל מרוב מלחו שבו עד ששורין ומדיחין אותו במים כעין מליחת בשר להצניע, ושם פי' להקל וכאן פי' להחמיר וריב"א הלוי נסתפק אאיזה קאי האי מליח או אגוזלא או אכדא דכמכא אבל בה"ג בפי' דאכדא דכמכא קאי ונראין הדברים שהרי אליב' דשמואל קאמר דאית ליה תתאה גבר וכן כתב בה"ג אמר רבא מאן חכים למישרא כי האי אי לאו רב (חננאל) [חננא] בריה דרבא מפשרוניא קסבר כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח היכא דאינו נאכל מחמת מילחו דמליחה זו היא צלייתו אבל האי כותחא נאכל מחמת מילחו והני מילי חי אבל צלי בעי קליפה אפילו כשהוא צונן דאי אפשר דלא מרכך פורתא ואי אית פילי פירש"י דאצלי קאי דהתם הוא דאסור ומשמע דאם חי הוא ואית ביה פילי שרי בהדחה דהיכא דהוה צלי ולית ביה פילי כיון דמבחוץ בעי קליפה בפנים דאי אפשר בקליפה אסירי ואי מתבל גוזליו בתבלי דתבלי מרככי ליה ומייצי ובלעי לכותחא ומספקא לי אי אחי קאי או זו קאי אצלי. ונראה היכא דמלח בשר לקדירה ואותו בשר נאכל מחמת מילחו אעפ"י כן מותר לקדירה ולא אמרינן מליח הרי הוא כצלי לענין פליטה לומר לעולם אינו פולט דמו אלא א"כ שאינו נאכל מחמת מלחו אלא אפילו אם נאכל מחמת מלחו בלא הדחה כגון אם רצה לאוכלו צלי לא היה צריך להדיחו בשביל מלחו אפילו כן לקדירה מותר דאמרינן פולט הוא הדם דהכי אמרינן בהקומץ רבא [מנחות כ"א ע"א] במלח יכול תבונהו ת"ל תמלח אי תמלח יכול במי מלח ת"ל במלח, ומסקינן מאי תבונהו אמר רב אשי יכול יתן בו טעם כבינה כל דהו מלח בכדי כדי שיכירו בו שהוא מלח מעט ת"ל תמלח כיצד עושה מביא את האבר ונותן עליו מלח וחוזר והופכו ונותן עליו מלח ואמר אביי וכן לקדירה, והא דאמר שמואל [חולין קי"ג ע"א] אין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה יפה היינו דנותן עליו מלח והופכו ומולחו.
